דמנציה – מניעה, התערבות וטיפול.
דוח חדש LANCET 2024,
בעדכון של הלנצט (כתב עת מכובד לרפואה) מיום 31 ליולי 2024, מעדכנת הוועדה של הלנצט לדמנציה, ומוסרת מידע מעודד לגבי מניעה, התערבות וטיפול במחלה. למקור המידע הקליקו כאן.
אתחיל בנושא הרזרבות שכן הוא הכי בידיים שלנו, ורק בסוף אגיע לנושא הטיפולים התרופתיים. מי שמתעניין בתרופות מוזמן לקפוץ ישר לסוף .
שכיחות הדמנציה בעולם עולה
מסתבר שככל שאנשים חיים יותר, חלקם של אלה שחיים עם דמנציה ממשיך לעלות. אך במקביל נראה שהשכיחות יורדת במדינות שבהן לתושבים יש הכנסה גבוהה. עובדה זו מדגישה את הצורך לזהות וליישם גישות למניעה.
רזרבות קוגניטיביות ופיסיות מקטינות דמנציה
במאמר זה סיכמו המחברים את המחקרים החדשים שהתפרסמו מאז הדוח של הוועדה מ- 2020. במאמר ניתנה עדיפות לסקירות יסודיות ומטה-אנליזות. כמו כן ניתן למצוא בו ממצאים ממחקרים שמהם נתן ללמוד כיצד רזרבות קוגניטיביות ופיסיות שהתפתחו לאורך השנים משפיעות להפחתת דמנציה. מחקרים אחרים מראים שהקטנת סיכונים לפגיעה בכלי דם, (כמו הפסקת עישון וטיפול ביתר לחץ דם), תורמים להקטנת שכיחות המחלה.
גוברות ההוכחות שהתמודדות עם גורמי סיכון של דמנציה שהוכרו בעבר מקטינה את הסיכון להתפתחותה. בדוח הנוכחי תמצאו הוכחות חדשות לגורמי סיכון שנוספו לרשימה המוכרת.
להלן גורמי הסיכון לדמנציה שהוכרו בעבר וההוכחות להם רק גוברות:
- השכלה נמוכה,
- שמיעה לקויה
- יתר לחץ דם
- עישון
- השמנה
- דכאון
- חוסר פעילות גופנית
- סוכרת
- שתיית אלכוהול עודפת, (מעל 21 יחידות אנגליות, שהן שוות ליותר מ- 12 יחידות אמריקאיות).
- פציעה מוחית
- זיהום אוויר
- בידוד חברתי
ואלה שני גורמי סיכון שנוספו בדוח 2024
- אובדן ראייה שלא טופל
- כולסטרול גבוה
הכותבים השלימו מטה-אנליזה חדשה על הסיכון של אובדן שמיעה ושל דכאון והשפעתם על דמנציה בעתיד. הם סקרו והשתמשו בספרות העדכנית ביותר לחישוב הסיכון והשכיחות של דמנציה באוכלוסיה בהתחשב בכל הפקטורים שהוזכרו.
הם השתמשו בחישוב הזה (population attributable fractions) ליצירת פרספקטיבה של מהלך החיים למניעת דמנציה בהתייחס ל – 14 גורמי הסיכון שלעיל.
באופן תיאורטי, הפוטנציאל למניעת דמנציה הוא גדול. נראה שאפשר להקטין בחצי את הסובלים מדמנציה על ידי נטרול 14 גורמי הסיכון.
ממצאים אלה מספקים תקווה!
אמנם לעשות שינוי זה קשה, ואמנם חלק מהחיבורים בין גורמי הסיכון לדמנציה הוכחו כ"גורמים סיבתיים" רק חלקית, אבל הסינטיזה החדשה של ההוכחות יכולה להראות כיצד האדם היחיד יכול להקטין את הסיכון שלו, או שלה, לדמנציה. המחברים שוחחו במאמר גם על האופן שבו שינויים במדיניות באשר להתערבויות, יכולים להביא למניעת דמנציה ברמת האוכלוסיה.
מי יוכל להנות יותר מטיפול בגורמי הסיכון?
במדינות בעלות הכנסה גבוהה, ואצל אוכלוסית הרוב שלהן, יש פחות דמנציה. במדינות בהן ההכנסה לנפש נמוכה או בינונית יש יותר דמנציה והיא מגיעה שם בגיל צעיר יותר. מסתבר שאצלם וכן בקבוצות של מיעוטים וסוציואקונומיות נמוכות, יש פוטנציאל גבוה יותר להקטנת הסיכון לדמנציה. ההוכחות החדשות מצביעות על כך שבאותם מקומות, יש נטל גבוה יותר של "גורמי סיכון ברי שינוי" מאשר למדינות בעלות הכנסה גבוהה, ואצל אוכלוסיות הרוב שלהן.
בין המסקנות של המאמר נראה שאף פעם לא מוקדם וגם לא מאוחר מדי להקטין סיכון לדמנציה.
כמו כן, ברור היום שהסיכון לדמציה הוא בר שינוי, גם אצל מי שהגנטיקה שלהם היא גורם סיכון גבוה לכך.
המלצות שאינן קשורות לתרופות
פעולות ספציפיות שכדאי לנקוט להקטנת הסיכון לדמנציה לאורך החיים
- חינוך – יש להבטיח חינוך באיכות טובה לכולם, ולעודד פעילות ממריצה קוגניטיבית באמצע החיים.
דוגמאות לפעילות ממריצה קוגניטיבית מהאינטרנט:
- משחקי קלפים, סדוקו, פאזלים, מדיטציה, קריאה, משחקי מילים, משחקי ספירה, גינון, חיברות, התעמלות פתרון חידות ותשבצים, שח, ריקוד, מוסיקה ועוד.
- שמיעה – יש להבטיח זמינות גבוהה למכשירי שמיעה ולוודא שהחשיפה לרעש פוגעני תהיה נמוכה ככל שניתן.
- דכאון – יש לטפל ביעילות בדכאון.
- הגנה על הראש – יש לעודד שימוש בקסדות מגן בפעילויות ספורט ורכיבה, כהגנה מפני פציעות ראש.
- פעילות גופנית – יש לעודד פעילות גופנית ככל שניתן
- עישון – יש לעודד הפסקת עישון באמצעות חינוך, פיקוח על המחירים, ומניעת עישון במקומות ציבוריים. יש להציג את ההמלצה הזאת בכל מקום ולאפשר לכולם לראות אותה.
- לחץ דם – יש למנוע או להוריד לחץ דם גבוה, ולשמור על לחץ דם תקין סיסטולי של 130 ממ כספית או פחות, מגיל 40.
- כולסטרול – יש לאבחן ולטפל בכולסטרול LDL גבוה החל מאמצע החיים.
- משקל – יש לשמור על משקל בריא ולטפל בהשמנת יתר מוקדם ככל שניתן. משקל בריא מקטין סיכון לסוכרת.
- אלכוהול – יש לדאוג להקטנת צריכת אלכוהול באמצעות פיקוח על המחירים , הגדלת מודעות לרמות גבוהות של אלכוהול בדם כמו גם סיכון גבוה של צריכה מופרזת.
- חברתיות – יש לתת עדיפות לקהילות ידידותיות לכל הגילים, לאווירה תומכת ומארחת להקטנת בידוד חברתי, על ידי קידום השתתפות בפעילויות ומגורים עם אחרים.
- ראייה – יש לדאוג לזמינות בדיקות ראייה לאיתור בעיות ראיה וטיפול מוקדם.
הטיפול בחולי דמנציה
לאחר האבחון, ישנן דרכים שונות להתמודדות, שעוזרות לתכנן את העתיד. יש הוכחות לכך שפעולות רב תחומיות שממוקדות במטופל, כמו גם טיפול בסימפטומים הנוירופסיכיאטרים, הם חשובים ביותר. על התסמינים וסימני האזהרה אפשר לקרוא באתר משרד הבריאות בקישור שכאן. הפעילויות השונות, הרב תחומיות נמצאו חשובות בשמירה על שמחת החיים, ומשמעות החיים אצל אותם חולים. יחד עם זאת, לפי המאמר, אין הוכחות שפעילות גופנית, עוזרת לטיפול באותם תסמינים.
תרופות לטיפול בדמנציה – לאחר שיש אבחנה
תרופות ממשפחת מעכבי האנזים כולין אסטרז, וממנטין, צריכות להנתן למטופלים שכבר מאובחנים עם אלצהיימר וכאלה או עם דמנציה עם גופי לואי. אלה הן תרופות שנחשבות לזולות, עם יחסית פחות תופעות לוואי, (ראו פרוט בהמשך). התרופות האלה מאיטות במידה מסוימת את הירידה הקוגניטיבית , וניתן לתת אותן לאורך זמן.
תרופות שנמצאות בשימוש בישראל הן:
ממשפחת המעכבים של אצטיל כולין אסתרז:
- אקסלון – Rivastigmine במינונים שונים– בקפסולות ובמדבקות ל 24 שעות במינונים שונים. עלון לצרכן לדוגמא, תופעות לוואי בסעיף 4 בקישור ש כאן.
- רבסטיגמין דקסל– Rivastigmine במינונים שונים – בקפסולות ובמדבקות. עלון לצרכן לדוגמא בקישור שכאן.
- אסנטה – Donepezil במינונים שונים – בטבליות. עלון לצרכן לדוגמא כאן.
- ממוריט – Donepezil במינונים שונים – בטבליות. עלון לצרכן לדוגמא כאן.
תופעות לוואי עיקריות :
שלשול, חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, התכווצויות שרירים, הפרעות שינה ועייפות. התופעות מופיעות כשמעלים מינון, ונעלמות בד"כ לאחר התקופה הראשונה.
תרופה ממשפחת האנטגוניסט לרצפטור NMDA :
- ממנטין גרינדקס– Memantine – לממנטין יש התוויות נוספות שאינן מאושרות. הוא ניתן גם למיגרנות במקרים מסויימים, וגם כטיפול נוסף להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) וסכיזופרניה. לעלון לצרכן הקליקו כאן.
תופעות לוואי עיקריות:
סחרחורות, כאבי ראש, בלבול, שלשול, עצירות או יתר לחץ דם.
Aducanumab – תרופה חדשה שאושרה ע"י ה FDA לאלצהיימר, אך נמצאת בויכוח.
ה FDA אישר במסלול מהיר תרופה ביולוגית שהינה נוגדת אמילואיד ביטא לטיפול באלצהיימר קל.
האישור הסופי ינתן רק אחרי שיוכח שתרופה שנוגדת אמילואיד ביטא היא באמת יעילה נגד אלצהיימר. בינתיים התרופה נתנת בארה"ב רק למי שנבדק ונמצא שיש אצלו הצטברות של אמילואיד ביטא. סדרת הבדיקות שמאשרות את בחירת המטופלים כוללת גם בדיקות גנטיות, ומתאימה למטופלים באלצהיימר בלבד (ולא דמנציה מסוגים אחרים). להודעת ה FDA על התרופה הקליקו כאן.
מקורות לפוסט:
- עוד על דמנציה מאתר ה"כללית" הקליקו כאן.
- למידע על דמנציה מאתר משרד הבריאות, חוברת על דמנציה ואלצהיימר, שנותנת גם כלי לאבחון עצמי ראשוני, לצד פרוט "תסמינים וסימני אזהרה" הקליקו כאן.
- מקור המידע לפוסט שלמעלה הוא:
"Dementia prevention, intervention, and care: 2024 report of the Lancet standing Commission"
Prof Gill Livingston, MD , Jonathan Huntley, PhD, Kathy Y Liu, MRCPsych, Prof Sergi G Costafreda, PhD, Prof Geir Selbæk, MD, Prof Suvarna Alladi, PhD, et al.
Published: July 31,2024 DOI:https://doi.org/10.1016/S0140-6736(24)01296-0
- המאמר המלא נמצא חופשי בלנצט, אך נדרשת הרשמה קצרה. לתקציר המאמר ב PUBMED הקליקו כאן.
- המידע על Aducanumab נלקח מ – Uptodate : Daniel Press, MD, Stephanie S Buss, MD, Treatment of Alzheimer disease, In: UpToDate, Connor (Ed), Wolters Kluwer. (Accessed on August 20, 2024.)
תרגמה, סכמה והוסיפה מידע על התרופות מאתר משרד הבריאות: הרוקחת היועצת סימה לבני 17.8.2024
