שעלת – נחשפת לחולה? מתי יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי מונע?

מתוך המלצות ה- CDC האמריקאי בקישור שכאן (ה CDC הינו המרכז האמריקאי לבקרת ומניעת מחלות. Centers for Disease Control and prevention.) והאמור הוא באשר ל- PEP – Post Exposure Prevention – טיפול אנטיביוטי לאחר שנחשפת לחולה במחלה.

בפוסט הזה לא נדבר על המחלה, אלא רק על הטיפול המונע למי שנחשף לה. למידע על המחלה עצמה הקליקו כאן למדריך של ה"כללית" או למדריך של דר' אפי כאן.

טיפול מונע לשעלת – נקודות מפתח:

• המטרה המרכזית של טיפול מונע לאחר חשיפה למחלת השעלת היא למנוע מוות וסיבוכים מסוכנים של המחלה באנשים שנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים ותמותה ממחלה זו.
• מומחים לבריאות הציבור יכולים לעזור בזיהוי האנשים שזקוקים לטיפול מונע.
• במקרים מיוחדים נכון להמליץ על טיפול מונע גורף לפי העניין.

שמוש באנטיביוטיקה למניעה לאחר חשיפה:

ה CDC תומך במתן אנטיביוטיקה במצבים הבאים:

• כאשר אחד מבני הבית חולה בשעלת
• כאשר מדובר באדם שנמצא בסיכון גבוה לשעלת חמורה (פרוט בהמשך)
• כאשר מדובר במשהו שנחשף לחולה שעלת וחי או נמצא בקשר קרוב עם משהו שבסיכון גבוה לסיבוכים ותמותה מהמחלה.

כאשר אחד מבני הבית חולים בשעלת

מתי להתחיל את האנטיביוטיקה?

ה CDC  תומך בגישה שכאשר אחד מבני הבית חולה בשעלה, יש לתת טיפול אנטיביוטי לכל בני הבית תוך 21 יום מתחילת השיעול של אותו חולה , לכל אלה שאין להם סימפטומים של המחלה.

מחקרים מראים, שהדבקה משנית בתוך המשפחה, קורית באחוזים גבוהים גם כאשר בני הבית מחוסנים.

אפשר לשקול מתן טיפול גם לאחרים.

ומה עם האנשים שבסיכון גבוה לחלות בשעלת מסכנת חיים?

מיהם אותם אנשים?

• תינוקות מתחת לגיל שנה
• אנשים שחולים במחלות שעלולות להתלקח בעקבות זיהום בשעלת.

תינוקות: מסתבר שמתחת לגיל שנה קורים מקרים של הסתבכויות וגם מוות בעקבות זיהום בשעלת. רואים זאת בעיקר מתחת לגיל 4 חודשים.

אנשים שחולים במחלות: הם אנשים שמקבלים טיפול שמדכא את המערכת החיסונית, או כאלה שמטופלים באסטמה בינונית עד קשה, וגם אחרים.

מתי לתת את הטיפול?: אנשים אלה צריכים לקבל טיפול תוך 21 יום מרגע החשיפה שלהם לחולה המזוהם בשעלת.

ומה עם אותם אנשים שמטפלים באנשים שבסיכון גבוה?

מיהם אותם אנשים?

• נשים בהריון בטרימסטר השלישי.
• כל האנשים שעובדים בסביבת מי שמוגדר כסיכון גבוה.

נשים בהריון: נשים בשליש השלישי של ההריון עלולות להעביר את המחלה לתינוקות שלהם כשיוולדו, והתינוקות נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים ותמותה מהזיהום.

כל האנשים שבסיכון גבוה: כאן הכוונה למי שנמצא במוסד שבו נמצאות נשים בשליש האחרון של ההריון שלהן, או ילדים מתחת לגיל שנה. והכוונה היא:

• פגיות ויחידות טיפול נמרץ של ילודים
• תינוקיות ופעוטונים בקהילה
• מחלקות של נשים בהריון בבתי חולים.
• יתכנו גם במקומות עבודה אחרים

כאשר יש מקבץ של חולים בשעלת

מקרים בהם יתכן שנכון לתת טיפול אנטיביוטי גם בסביבה הקרובה:

• כאשר מספר המקרים שנדבקו בשעלת הוא קטן וגם
• אין מצב של התפרצות מגפה.

אבל… כאשר מוכח שיש הדבקה מתמשכת של שעלת,

מאחר שלא רצוי לתת כמה סיבובי אנטיביוטיקה לאותם מטופלים, ההמלצה היא שנציגי מערכת הבריאות יעקבו אחר כל מי שנחשף לחולה שעלת למשך 21 יום כדי לאתר הופעת סימנים וסימפטומים ולטפל רק במידה שהם מופיעים.

ומה קורה כאשר השכיחות של ההדבקה עולה והקהילה נדבקת?

בגלל מחסור במשאבים, יש בעייה בניהול תחקירים לאיתור המוקדים המזהמים, ושימוש נרחב באנטיביוטיקה עלול לא להיות יעיל.

האנטיביוטיקה יכולה להיות יעילה לפני שהופיעו הסימפטומים. אין הוכחה לכך ששימוש נרחב באנטיביוטיקה למי שהיה במגע עם חולה, עוצר את המגפה.

למקור המידע מאתר ה CDC הקליקו על הנושא שמעניין אתכם מהרשימה:

On This Page

• Use antibiotics only when necessary
• PEP use
• Household contacts
• People at high risk
• Those who will have contact with people at high risk
• Broader use of PEP in some settings

Related Pages

• Guidance for Health Departments
• Lab Testing
• Pertussis Globally
• Surveillance
• Lab guidance

View AllWhooping Cough

תרגמה וסכמה: הרוקחת היועצת סימה לבני 1.8.2024