זמן מסך בגיל שנה משפיע על תפקוד ילדים בגיל 9 – מחקר חדש

חשיבות המחקר

המחקר חשוב כדי למצוא קשר בין חשיפה למסכים לתוצאים קוגניטיביים שליליים שקשורים לריכוז ולתפקודים ביצועיים. השפעת סוג החשיפה למסכים, משך החשיפה וההתמדה על תפקוד העצבים כרגע לא ידועה. מדידות אלקטרואנצפלוגרפיות EEG  מאפשרות להציע מתאם בין תפקוד עצבי ופגיעה קוגניטיבית.

מטרות המחקר

לבחון את הקשר בין זמן מסך של ילדים לבין סמני EEG, לבין תוצאים קוגניטיבים בבית הספר, תוך שימוש באנליזה מתווכת באמצעות מודלים השוואתיים מובנים.

תכנון, מסגרת ומשתתפים

מחקר פרוספקטיבי (מתמשך) של זוגות של אמהות וילדים, שהתבצע על אוכלוסיה בסינגפור.

נשים הרות גויסו למחקר בשליש הראשון של ההריון שלהם החל מיוני 2009 עד דצמבר 2010.

בדיקות EEG בוצעו בחלק מהילדים שלהן בגיל 18 חודשים. הילדים השלימו בדיקות התפתחות בגיל 12 חודשים ובדיקה נוספת בגיל 9 שנים. מידע נאסף משלוש נקודות גיל: 12 חודשים, 18 חודשים ו 9 שנים. אנליזה מתווכת היתה הכלי שבאמצעותו חקרו איך עצבים שמעורבים נמצאים בקורלציה עם זמן מסך בגיל שנה מצד אחד וקשב ותפקוד בגיל 9 מצד שני. המידע למחקר זה נאסף מנובמבר 2010 ועד דצמבר 2020.

החשיפה למסכים

נקבעה לפי דיווח ההורים בגיל 12 חודשים.

תוצאים עקריים ומדדים

צפיפות ספקטרלית של  EEG נמדדה בגיל 18 חודשים (Power spectral density from EEG).

מדדי קשב וביצוע – נמדדו באמצעות שאלונים שהמורים מלאו, וכן בגיל תשע הילדים עשו משימות בתנאי מעבדה אוביקטיביים.

תוצאות

במדגם היו 437 ילדים שמשך המעקב הממוצע שלהם היה 8.84 שנים, מהם 227 בנים (51.9%). זמן מסך ממוצע בגיל 12 חודשים היה 2.01 שעות . לתת-קבוצה של 157 ילדים עשו בדיקות EEG בגיל 18 חודשים. גלי תיטא והיחס בין תיטא לבטא באזורים הקדמיים של המוח והצדדים הראו קורלציה מסויימת עם זמן המסך בגיל 12 חודשים.

במודל ההשואתי המובנה, מצאו שנתונים כמו גובה ההכנסה של ההורים , גלי תיטא והיחס בין ביתא לתיטא , תווכו באופן חלקי את הקשר בין זמן מסך בגיל שנה, לבין תפקוד ביצועי בבית הספר בגיל 9, ויצרו "שביל" שיכול היה להסביר 39.4% מהקשר בין הפרמטרים שנמדדו.

מסקנות ורלבנטיות

במחקר הזה נמצא קשר מסוים בין זמן מסך לבין פעילות EEG לפני גיל שנתיים. הסמנים שנמצאו ב EEG תווכו בין זמן המסך לבין תפקוד ביצועי בבית הספר 8 שנים לאחר מכן. נדרשים מאמצים נוספים כדי להבדיל בין קשר ישיר לבין פקטורים משפחתיים שמשפיעים על כך שזמן מסך ישפיע על פגיעה תפקודית ביצועית. ראו פרשנות בהמשך.

פרשנות

במאמר פרשנות שהתפרסם ב 1.2.2023 ב Medscape בקישור שכאן, מצאתי ניתוח מעניין למחקר שלמעלה. במרכז הניתוח הוא המשפט האחרון בתקציר שלמעלה, שמעלה שאלה לבדיקה אם יש קשר ישיר בין זמן מסך בגיל שנה לביצועים נמוכים בגיל 9, או אולי מדובר על גורמים משפחתיים אחרים.

הפרשן מסביר נכון שיכולים להיות פקטורים סוציואקונומים שמשפיעים על זמן מסך – המסך יכול להיות ביביסיטר מעולה להורים מסויימים, המסך יכול לבדר את הילדים בזמן שחלק מההורים נמצאים במצב פסיכולוגי שלא מאפשר להם להיות נוכחים ומשמעותיים לילדים, ואולי, בסופו של יום, אלה הן הסיבות האמיתיות שהביצועים של הילדים חשופי המסך בגיל שנה היו פחות טובים בגיל 9 ולאו דווקא זמן המסך עצמו?

ובמילים אחרות, אולי התוצאה הקוגניטיבית ביצועית בגיל 9 היא בגלל ההורים ולא בגלל זמן מסך? נקודה למחשבה.

מקורות

מקור המאמר מ JAMA PEDIATRIC 30.1.2023 הוא כאן.

מקור המאמר הפרשני ב MEDSCAPE 30.1.2023 הוא כאן.

תרגמה וסיכמה סימה לבני, רוקחת יועצת, המרכז לייעוץ תרופתי אישי