למה חשובים גורמי הסיכון למחלות לב?

מחלות לב הן סיבת המוות המובילה ברוב העולם המתקדם, ושכיחותן הולכת ועולה גם בעולם שמתפתח.

ישנם גורמי סיכון שמגדילים את שכיחות מחלות הלב, אך מסתבר שרובם ניתנים לשליטה ושינוי ע"י פעולות מונעות אם רק מודעים להם. שינוי והפחתת גורמי הסיכון יכולים להקטין את השכיחות למחלות הלב.

איך מטפלים בגורמי סיכון למחלות לב?

ישנם אנשים שאינם חולים עדין במחלות לב, אבל הסיכון שלהם ללקות בהתקף לב הוא כמו של כאלה שכבר חולים במחלות לב, כלומר הם בסיכון גבוה לארוע לבבי.

דוגמא לאנשים כאלה הם כאלה שסובלים מטרשת מפושטת בעורקים שאינם עורקי הלב, חולים בסוכרת ומחלת כליות מתקדמת.

ההנחיות הן שכל אלה שהסיכון שלהם גבוה, גם אם עדין אינם חולי לב מאובחנים, צריכים לקבל טיפול אגרסיבי להפחתת גורמי סיכון, כאילו שהם חולי לב.

עד כמה הסטוריה משפחתית חשובה למחלות לב?

הסטוריה משפחתית היא גורם סיכון שאיננו תלוי באורחות חיים, במיוחד אצל צעירים שיש אצלם במשפחה הסטוריה של מחלת לב בגיל צעיר. בהוספת הנתון הזה למחשבונים שמחשבים סיכון למחלות לב בעשר השנים הבאות (לפי מודל פרמינגהם, ראו למטה) נמצא שההשפעה היא מועטה. רק אצל בודדים הוספת הנתון גרמה לסיווג מחדש לסיכון גבוה יותר מאשר בלעדיו. (לתקציר מאמר בנושא הקליקו כאן) מאחר שגורם זה איננו בידינו, כדאי לעבור לסעיפים הבאים.

על איזה גורמי סיכון למחלות לב אנחנו יכולים להשפיע?

יתר לחץ דם, ועודף כולסטרול בדם הם גורמי סיכון מוכחים למחלות לב. והם שני גורמי סיכון שניתן לטפל בהם ועל ידי כך להפחית את הסיכון לארועי לב מסכני חיים.

גורמי סיכון למחלות לב ואורחות חיים

ישנם פקטורים שונים של אורחות חיים שנמצאים בידינו ויכולים להקטין סיכון למחלות לב. בינהם הפסקת עישון, שמירה על משקל ודיאטה נכונה, שמירה על פעילות גופנית סדירה ומתאימה, שתיית אלכוהול לא מעבר למה שמומלץ. והפרוט בהמשך:

להלן המלצות למי שההסטוריה המשפחתית שלו מצביעה על סיכון גבוה למחלות לב, וגם למי שלא:

עישון:

כולם יודעים אבל בכל זאת כמה מספרים חשובים. הידעתם שהשכיחות של ארועי לב היא פי שש יותר אצל נשים ופי שלוש יותר אצל גברים שמעשנים 20 סיגריות ליום, יחסית לכאלה שלא מעשנים?

אבל הנתון שחשוב יותר הוא שאם מפסיקים לעשן, תוך שנה הסיכון להתקף לב יורד לחצי. תוך שנתיים  הסיכון הופך להיות כמו של מי שלא עשן מעולם. היתרונות של הפסקת עישון אינם תלויים בכמה עשנתם בעבר, לא כמה שנים, ולא כמה סיגריות ביום, ולכן חשוב כל כך להפסיק לעשן בכל גיל.

דיאטה – המזון שאנו מכניסים לפינו

נבדקו גורמים שונים כדי לראות את השפעתם על ארועי לב. בדקו את האינדקס הגליקמי, צריכת ירקות ופרות, צריכת בשר, שומני טרנס, סיבים, קפה ודיאטות דלות כולסטרול.

נכון להיום, ניתן לסכם שהגורמים הבאים עלולים להעלות סיכון למחלות לב:

1. מזון שיש לו אינדקס גליקמי גבוה תורם לסיכון גבוה יותר למחלות לב – מסתבר שלא כל הפחממות שוות, ולא כל הפחמימות רעות. אכילה של פחמימות שמתפרקות ונספגות מהר ממערכת העיכול לזרם הדם, מעלה סיכון להתקפי לב, לעומת כאלה שמתפרקות ונספגות לגופינו לאט. עוד על האינדקס הגליקמי מתוך ויקירפואה כאן.
2. פירות וירקות – אכילה מועטה של פירות וירקות מעלה סיכון למחלות לב והתקפי לב. בסקירה שפורסמה ב 2017 דווחו על ירידה בסיכון למחלות לב של 20% באכילה של 200 גרם לפחות ביום של פירות וירקות. הסקירה מצאה שירקות ירוקים ופירות עם תכולה גבוהה של ויטמין C היו הכי משמעותיים. באותה סקירה נאמר שמליוני מקרי מוות מוקדם נמצאו משוייכים לצריכת פירות וירקות יומית נמוכה מ 500-800 גרם ליום. מכאן שכל המרבה בירקות ופירות, הרי זה מועיל לבריאות הלב. לקריאת המאמר המלא הקליקו כאן. בהנחיות האמריקאיות שיצאו לאחרונה והקישור להן בהמשך, מצביעים על החשיבות של אכילת פירות שלמים, לפחות כמחצית מהצריכה היומית, (בניגוד למיצים מפירות) בגלל תכולת הסיבים שבהם. כמו כן מזהירים מפני אכילת פירות יבשים, שתכולת הקלוריות שלהם גבוהה מזו של פירות טריים.
3. בשר אדום – צריכה גבוהה של בשר אדום נמצאה קשורה לסיכון גבוה יותר למחלות לב.
4. שומן טרנס – אכילת מזון עתיר שומן מסוג טרנס נמצאה קשורה ליותר מחלות לב.
5. סיבים – צריכה נמוכה של סיבים נמצאה קשורה ליותר מחלות לב. כמו גם לגורמי סיכון נוספים, ליתר לחץ דם, לסוכרת, לעלייה ברמות סומנים בדם.

מעניין לציין שצריכת קפה, הן עם קפאין והן ללא קפאין לא נמצאה קשורה ליותר או פחות מחלות לב.

כל ההנחיות והקווים המנחים האמריקאים לאכילה נכונה יצאו לאחרונה כקובץ שמתפרסם תחת הכותרת Eating Patterns – 2015-2020 Dietary Guidelines. הקליקו לקבלת ההנחיות כולן.

פעילות גופנית

לפעילות גופנית, גם אם היא בינונית בעוצמתה יש אפקט מגן על הלב כמו גם בכלל סגולה להארכת חיים. הפעילות הגופנית מעלה את ה HDL שהוא הכולסטרול "הטוב" והמגן, מורידה לחץ דם, מפחיתה עמידות לאינסולין ועוזרת להפחתת משקל, כולם גורמי סיכון שאנו מבקשים להקטין אותם ככל האפשר.

גברים שעסקו בספורט ברמה בינונית הקטינו את הסיכון שלהם לתמותה ב 23% לעומת כאלה שלא עסקו בספורט. אבל לא רק, בקווים המנחים האמריקאים שהתפרסמו ב 2018 ועודכנו ב 2019 ראו כאן, מציינים את סוגי הפעילות הגופנים המתאימים לכל גיל והכמות המתאימה לכל סוג של אוכלוסיה. וכן את התועלות, הסיכונים והאסטרטגיות הבאות לפעילות גופנית כולל:

• תועלת לבריאות המוח, לחולי סרטן ולמניעת נפילות כמו גם לטיפול לאחר נפילות.
• תועלת לטווח ארוך לאיך שאנשים מרגישים, מתפקדים וישנים.
• התועלות הנוספות למבוגרים בכלל ולחולים במחלות כרוניות בפרט.
• הסיכונים שבישיבה ממושכת והקשר בינהם לבין פעילות גופנית
• הפחתת הדרישות של פעילות גופנית למבוגרים והעמדתם על פעילות גופנית של עשר דקות כל פעם.
• אסטרטגיות להפעלת אוכלוסיות להגברת פעילות גופנית.

את כל המידע הנ"ל ניתן למצוא בקובץ שכותרתו Physical Activity Guidelines for Americans

תקציר בעברית מ 2018, עם פרוט של משך הפעילות הגופנית והסוג המומלץ לכל קבוצה, תמצאו באתר הזה בקישור כאן.

השמנה

השמנה מוגדרת כ BMI גבוה מ 30 (BMI= גובה במטרים לחלק למשקל בקילוגרמים בריבוע) למחשבון BMI הקליקו כאן.

השמנה קשורה כגורם סיכון למספר מצבים בריאותיים ביניהם טרשת עורקים, מחלות לב, תמותה מבעיות לב, ליתר לחץ דם, עמידות לאינסולין, סבילות לגלוקוז, יתר טריגליצרידים, הקטנה ב HDL הכולסטרול הטוב ועוד. מכאן ששמירה על משקל סביר (BMI = 18.5-25 והיום עד 27 קג/מ בריבוע, מקובל כסביר) מקטינה סיכון לכל הרשימה המפחידה שלמעלה.

מצב פסיכוסוציאלי

גורמים פסיכוסוציאלים יכולים לתרום להתפתחות מוקדמת של טרשת עורקים כמו גם להתקפי לב, שבץ מוחי ומוות פתאומי. הקשר בין לחץ פסיכוסוציאלי וטרשת עורכים יכול להיות ישיר, דרך הרס של תאי אנדוטל, ועקיף דרך גורמי סיכון אחרים, כמו הגברת עישון, יתר לחץ דם ומטבוליזם של שומנים. קורלציה נמצאה גם בין דכאון, כעס ומתח לבין תוצאים לבביים קלינים.

לתקציר מחקר שהתפרסם בשנת 2000 בנדון הקליקו כאן,

סמני דלקת

סמני דלקת שונים נמצאו קשורים לסיכון גבוה למחלות לב. CRP הוא הסמן שנחקר ביותר ונמצא בשימוש נרחב. בעוד שתפקידו כגורם סיכון עדין לא מובן, סמן אחר IL-6 ( שש INTERLEUKIN) , נמצא קשור קשר ישיר להתפתחות מחלות לב על פי מחקרים אפידמיולוגים. סמנים נוספים נמצאו קשורים במידה נמוכה יותר. בתקציר מאמר מ 2005 מנתחים את ספירת הדם הלבנה והקשר שלה למחלות לב. ראו כאן.

תסמונת מטבולית

סינדרום מטבולי, שמאחד בתוכו את המצבים הבריאותיים הבאים: השמנה בטנית, יתר לחץ דם, סוכרת ועודף שומנים בדם נקרא גם סינדרום של אינסולין עמיד, או סינדרום X.

אנשים שסובלים מסינדרום מטבולי, נמצאים בסיכון גבוה למחלות לב. זה די מובן כשרואים שכל אחד מהמרכיבים של הסינדרום הוא גורם סיכון למחלות לב.

גורמים נוספים

ישנם גם גורמים נוספים כמו חולים במחלת האידס, או מטופלים שהוקרנו בעבר לבית החזה כטיפול בסרטן, וגם כאלה שמוצאים אצלם עליה במיקרואלבומין בשתן. כולם גורמי סיכון שמוזכרים במקור שעליו התבססתי בכתיבת הסקירה, UPTODATE, מיום 14.2.2020.

גורמי סיכון למחלות לב – ההבדל בין גברים לנשים

בסקירה שהתפרסמה ב 2016 ושבדקה את ההבדל בין גברים לנשים בנושא זה, ראו כאן מהתוצאות שהתפרסמו אנחנו לומדים שנשים חוות את התקף הלב הראשון שלהן 6-10 שנים יותר מאוחר מאשר גברים. חושבים שזה נובע מהורמון המין הנשי שיש לו אפקט מגן על הלב, וגם השפעה טובה יותר על פרופיל השומנים . לאחר גיל המעבר האפקט המגן הזה מופחת.

עוד דווח בתוצאות הסקירה שנשים מעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר להתקפי לב מאשר גברים.

גברים פעילים יותר גופנית, וזה לטובה, אך הרגלי האכילה שלהם פחות טובים מאלה של נשים.

השפעת הגנטיקה לא מבדילה בין גברים לנשים. כך גם השפעת הלחץ הפסיכוסוציאלי. אין הבדל בין גברים לחוצים לנשים לחוצות, ההשפעה על הלב היא דומה, אך מאחר שנשים נוטות יותר להיות מושפעות מלחץ פסיכוסוציאלי, החלק שלו בגורמי הסיכון למחלות לב אצל נשים גבוה יותר.

אין הבדל בין גברים לנשים בשכיחות ליתר לחץ דם, אבל הוא מופיע אצל גברים בשלב מוקדם יותר בחיים.

סיכום גורמי סיכון למחלות לב – מחשבונים

מחשבונים

אם ברצונך לחשב את הסיכון שלך למחלת לב בעשר השנים הבאות , מחשבון פרמינגהם, הקלק כאן

לבדיקת הסיכון שלך ללקות במחלת לב בעשר השנים הבאות, כדי לקבל החלטה אם לקחת תרופות (סטטינים) להורדת שומנים בדם או שלא, ניתן להשתמש במחשבון של מיוקליניק באנגלית שבקישור שכאן. בהזנת כל גורמי הסיכון שלך על פי מודל פרמינגהם, המערכת מחשבת את הסיכון שלך לחלות במחלת לב בעשר השנים הבאות, ומציעה לך להוסיף טיפול בסטטינים. בהוסיפך טיפול בסטטין, במחשבון, תוכל לראות כיצד הקטנת את הסיכון ללקות במחלת לב ובהתאם לקבל החלטה.

סיכום

מטרת הסקירה שלמעלה היתה לחדד את הכח שנמצא בידינו כדי להקטין את הסיכון שלנו למחלות והתקפי לב. הנטייה היא לחשוב שהגנטיקה מנצחת ואם לאבא או לאמא היתה מחלת לב, אז גורלנו נקבע מלמעלה.

בסקירה זו, ניתן לראות ששליטה על אורחות חיים, כמו שמירה על משקל סביר, אכילת פרות וירקות, הפסקת עישון והגברת פעילות גופנית יש להם חלק מכובד בהארכת תוחלת החיים שלנו.

לצד השמירה על אורחות החיים, לקיחת טיפולים תרופתיים כמו שנרשמים לנו ע"י הרופאים, על סמך מחקרים וקווים מנחים בינלאומיים, משלימה את הכח שאנו מחזיקים בידינו על בריאותנו.

למידע נוסף בעברית שכולל גם ערכים מספריים של גורמי הסיכון, באתר ויקירפואה הקליקו כאן.

מקורות מידע

בהכנת הסקירה הזאת התבססתי על פרסום מתוך  UPTODATE כפי שמופיע בהמשך, רפרנסים מתוכו, ואחרים כמו שנשתלו בתוך הטקסט, לפי העניין.

Peter WF Wilson , Overview of established risk factors for cardiovascular disease in UpToDate, Post, TW (Ed), UpToDate, Waltham, MA, 14/02/2020

 

כתבה, סכמה ותרגמה: סימה לבני, רוקחת יועצת מהמרכז לייעוץ תרופתי אישי. ליצירת קשר הקליקו כאן.