פרוביוטיקה – כללי
פרוביוטיקה היא מה שרבים מכנים בשם "חידקים ידידותיים" או "חידקים טובים". מדובר בחידקים שחיים בתוך גוף האדם ועוזרים לו בפעילותו. לעתים קרובות הפרוביוטיקה עוזרת לגוף להגן על עצמו מפני זיהומים שנגרמים ע"י חידקים שאינם ידידותיים.
הפרוביוטיקה נכנסים לגופינו בעצמם, כך שאין צורך להחדיר אותם באופן יזום. יש שלוקחים תוספים שמכילים פרוביוטיקה, ויש כאלה שלוקחים פרי-ביוטיקה, שהם תוספים שמכילים את המזון שמזין את אותם חידקים ידידותיים שנמצאים בגופנו. אלא שעד כה, למרות זאת שיש הוכחות טובות לתועלת של החידקים הידידותיים, אין עדין הוכחה טובה לכך שלקיחתם כתוספים הינה בעלת ערך.
ישנם אמנם מחקרים רבים, אך רובם על מספר חולים מצומצם, או עם מגבלות איכותיות שמקשות על הסקת מסקנות חד משמעית. בחלקם, ההכנות שנבדקו היו שונות, או סוגי החידקים שונים, ורובם מסתיימים במסקנה שיש צורך במחקרים נוספים.
ההחלטה אם להשתמש בפרוביוטיקה תלויה במידת התועלת הצפויה ממנו בהשוואה לטיפולים האחרים הקיימים לאותה בעייה, ובמיוחד לאור העלויות הגבוהות של הטיפולים שלא נמצאים בסל הבריאות.
הנושאים שנחקרים בתחום הפרוביוטיקה הם:
- האם פרוביוטיקה יכולה למנוע או להקל בזיהומים במערכת העיכול, בקיבה ובמעי, כולל הזיהום של החידק המסוכן קלוסטרידיום דפיציליס?
- האם פרוביוטיקה יכולה להקל או לקצר משך טיפול בשילשול ממושך, בעצירות? האם יכולה לעזור במצבים שגורמים לשלשול ולעצירות כמו תסמונת המעי הרגיז, מחלת קרוהן ומחלת ulcerative colitis?
- האם פרוביוטיקה יכולה לטפל באלרגיות? האם בבבעיות עור מסוג אקזמה?
- האם פרוביוטיקה יכולה למנוע או לטפל בזיהומים ווגינלים?
פרוביוטיקה – המלצות
על פי המלצת UPTODATE עדיף לקחת פרוביוטיקה אם הרופא או האחות המליצו עליה, ולא סתם כך. אם למטופל אין בעייה באכילה או בעיכול של יוגורט שמכיל פרוביוטיקה, אזי הוא יכול להוסיף אותו לתפריט שלו. קרוב לוודאי שזה לא יזיק. יתכן שזה יעזור בעיכול ויתרום לבריאות, וגם אם לא, יוגורט דל שומן יכול תמיד להיות חלק מהדיאטה היומית.
יש נשים שמורחות יוגורט בווגינה שלהם. מומחים לא ממליצים על כך שכן המחקרים לא הוכיחו שזה באמת עוזר.
פרוביוטיקה – בעיות
פרוביוטיקה איננה תרופה, ולכן משרד הבריאות לא מפקח עליה כמו על תרופה. המשמעות היא שהיצרנים אינם צריכים להוכיח שמה שרשום על האריזה הוא באמת מה שנמצא בתוכה. כך שבסופו של דבר הקונה יכול לקנות משהו שלא התכוון אליו ולכן עלול להפסיד כסף, ולפעמים מוצרים אלה יקרים.
וגם אם התכשיר מכיל בדיוק את מה שרשום עליו, יש סיכוי נמוך שהתכשיר יפגע בחלק מהמטופלים, במיוחד בכאלה שהמערכת החיסונית שלהם חלשה. למשל מטופלים בטיפולים כימותרפיים, צריכים להיות זהירים במיוחד, שכן הפרוביוטיקה יכולה לגרום לזיהומים.
סיכום
לסיכום, על פי ה UPTODATE מאחר שאין הוכחות מספיקות על התועלת של פרוביוטיקה בתחומים השונים, יש ללמוד כל מקרה לגופו יחסית לאלטרנטיבות הטיפוליות, ולשקול שימוש בפרוביוטיקה אם יש המלצה מרופא או אחות.
תוספת ליום 15.7.19
בעקבות תוכניות של "האזרח גואטה" ב'כאן 11', מיום 3.7.19 , שם הבעתי את דעתי באופן נחרץ על כך שאין ביסוס מדעי למתן פרוביוטיקה כחלק מכל טיפול אנטיביוטי, לכל אחד, אני מנגישה את המידע שלמעלה שוב. (פורסם לראשונה ב 2016)
בנוסף, אני ממליצה לעיין בכתבתו של דר' עידו מגן, ממכון דוידסון למדע, מיום 23.8.18, באותו עניין, שכותרתה " האם פרוביוטיקה משפיעה על המוח?" בקישור שכאן. והתשובה היא שבהחלט יתכן שכן.
תרגמה וסכמה מתוך UPTODATE מידע למטופל, מיום 14.2.16: עדכון 15.7.19 – סימה לבני
Doctors and editors at UpToDate, Probiotics (The Basics) In: UpToDate, Post TW (Ed), UpToDate, Waltham, ת , MA. (Accessed on February 14, 2016.) updated on July 15'. 2019
למידע או הזמנת "ייעוץ תרופתי אישי" צרו קשר כאן.
.
