תמותה ותחלואה – על מדדי הקורונה – מאמר מערכת מתוך JAMA.

כמה מקרי מוות היו בגלל הקורונה בארה"ב וכמה במלחמותיה?

עד סוף מאי 2020, יותר מ 100,000 איש מתו בארה"ב מהוירוס קורונה 2019. בדיווחי החדשות קוננו על המספר הגבוה, השוו אותו לתכולת הצופים באצטדיון כדורגל גדול, או למספר התושבים בעיירה קטנה. הם לא השוו אותו למספר החיילים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה (116,000)  או במלחמות קוריאה וויאטנם (36,000 ו- 58,000 בהתאמה ) וגם לא למקרי התמותה שאלימות של כלי נשק חופשיים, גורמת כל שנה. שזה יותר מ 37,000 איש בארה"ב, בשנים 2014-2018. ^{(2) הרפרנסים נמצאים במאמר המקורי, קישור למטה בסוף הסיכום.}

מוות מקורונה – ישיר או עקיף?

מוות הוא המדד המדויק ביותר להתפתחות מגפה, והוא התוצאה הגרועה ביותר שלה.  זהו מדד חד משמעי. יחד עם זאת המספר הפורמלי המדווח הוא כנראה נמוך מהמספר של המתים מקורונה 2 (SARS) (המגפה הקודמת). בנוסף, הסטטיסטיקה לא סופרת מוות עקיף שנבע מהוירוס ושבעבר נכלל במדד.

איך סופרים מוות מקורונה? בתחילת המגיפה, ואיך עכשיו?

בתחילת המגפה, אנשים שמתו מהמחלה COVID-19 לא תמיד הוכרו ככאלה, מפני שההכרות עם המחלה היתה נמוכה ומפני שהיה מחסור בבדיקות. כמו כן המוות יכול היה להיות מסיבות נשימתיות אחרות כמו שפעת ^(3). אנשים שנפטרו בבתיהם או בבתי אבות לא נבדקו לוירוס, לכן לא אובחנו ולא נספרו כמקרי מוות שקשורים למגיפה.

מוות עקיף מקורונה בגלל המנעות מהגעה לבתי חולים

בנוסף, מקרי מוות אחרים שלא היו ישירות מהמחלה COVID-19 נגרמו מהמגיפה, במיוחד מהפעולות שנעשו למניעת החשיפה לוירוס הקודם SARS-COV-2  ולריחוק חברתי.

מחקר אחד הראה שאשפוז מבוגרים לשישה מצבים חמורים ומסכני חיים, כמו התקפי לב ושבצים, ירד ב 41.9% במהלך השבועות הראשונים של המגיפה (מ- 77,624 אשפוזים בשבועות 5-10 של 2020 ל- 45,155 אשפוזים בשבועות 11-16 ⁽⁴⁾ ).  ההסבר לכך הוא שיתכן שאנשים התעלמו מסמפטומים בריאותיים בשעה שצייתו להנחיות להשאר בבית, ויתכן שחששו להתאשפז בבית חולים כדי שלא להדבק מהוירוס. מספרים באשר לשאלה עד כמה מקרי מוות אפשר לשייך "להמנעות" (Avoidance ) מהגעה לבית חולים בגלל הקורונה, לא ניתן למצוא.

מקרי מוות שנחסכו בגלל הקורונה

ממול ישנם מקרי מוות שנחסכו בגלל הבידודים בבתים, כמו פחות תאונות דרכים, כי פחות מכוניות היו על הכבישים. מחקר מקליפורניה מצא שכמות תאונות הדרכים, פציעות ומוות כתוצאה מהן ירדה לחצי במשך החודש שלאחר הנחיית המדינה להשאר בבית.⁽⁵⁾ כמו כן, הבידוד החברתי הוריד גם את התחלואה משפעת, ווירוסים נשימתיים אחרים, ובכך הקטין את התמותה מסיבות אלה. ⁽⁶⁾

אז איך ניתן להעריך את האפקט האמיתי של המגיפה תוך התייחסות לפקטורים שהוזכרו למעלה?

דרך אחת לעשות זאת היא למדוד את עודף התמותה (כמה מתו מעל התחזית לתמותה על פי מידע משנים קודמות). בעיתון הנוכחי של JAMA מתפרסמת עבודה של WOOLF וחבריו ⁽⁷⁾. הם משווים את התוספת במקרי תמותה בארה"ב בין 1 למרץ 2020 לבין 25 לאפריל 2020, עם המספרים של תקופות דומות שש שנים קודם לכן. בהתבסס על המידע מ 2014 ועד 2019 מחברי המאמר ציפו ל- 419,058 מקרי מוות, אבל הדיווחים עמדו על 505,059 מקרים בפועל. שזו תוספת של 87,001 מקרי מוות בזמן הקורונה.

65% מהמקרים הם תמותה ממחלת הקורונה ו35% הם תמותה ממגיפת הקורונה

ההערכה היתה ש 65% מהמקרים היו קשורים למחלה COVID-19 ונשארו 35% שהיו מקרי מוות לא מוסברים. חלק מהמספרים היו בגלל מקרים של חוסר דיוק בדאטה (כמו סיווג לא נכון של המוות, או דיווח לא שלם) ואחרים נבעו כנראה מהימנעות מטופלים מקבלת טיפול בזמן. אם המתווה הזה ימשיך גם במהלך חודש מאי, יהיו 100,000 מקרי תמותה בסך הכל שניתן לשייך אותם למחלה, ו -135,000 מקרי תמותה שניתן לשייך למגיפה. WOOLF וחבריו ספקו במאמרם מידע על 50 מדינות בארה"ב, כל מדינה בנפרד . על חמש מהן הם נתנו מידע מפורט יותר, והן 5 המדינות שנפגעו ביותר מהמחלה.

הערכת עודף מקרי התמותה לעומת תקופות מוקדמות

הערכת עודף מקרי תמותה, איננה גישה חדשה. חישובים דומים נעשים כדי להעריך את האפקט של סיבות מוות נפוצות מול סיבות מוות שאינן נפוצות. לדוגמא, מחקר שבצע חישובים שכאלה כדי לנתח את מגיפת ההשמנה, ומצא עודף מקרי תמותה שקשורים לעודף משקל לעומת מקרי תמותה אצל בעלי משקל נורמלי ⁽⁸⁾  אחרי הוריקן מריה בפורטו ריקו, מספר מקרי התמותה שהוערך בשיטה זו היה 1139-4645 לעומת הדיווח הפורמלי על 64 מתים בלבד.⁽⁹⁾

ומה עם התחלואה שקשורה לקורונה?

אלא שהתייחסות לתמותה כמדד יחיד למגיפה מתעלם מהנושא של התחלואה. כי כמו בתמותה, גם כאן יש תחלואה ישירה ויש עקיפה שחלק גדול ממנה עדין לא ניתן לזהות.  אשפוז מהמחלה הוא מספר חשוב למדידה ישירה של מספר החולים ועוזר להתייחס לתחלואה. יש תחלואות שעדין בודקים אותן. לדוגמא המספר העולה של דיווחים על ילדים שפתחו "סינדרום דלקת רב מערכתית", לאחר היותם חולים במחלה, עם נזק פוטנציאלי ללב.  ⁽¹⁰⁾ מוקדם מדי לדעת אם לנזק החמור שנגרם לחלק מהמבוגרים שהבריאו מהקורונה, יהיו השפעות ארוכות טווח.

נזקי הבידוד החברתי בקורונה

בנוסף, למרות שהמאמצים להפחתת החשיפה (כמו הוראת הבידוד, סגירת בתי ספר)  הצליחו להקטין את קצב התפוצה של הוירוס, היו להם גם השפעות עקיפות. לדוגמא עליה בדיווחים על אלימות במשפחה ⁽¹¹⁾. בידוד חברתי גרם בחלק מהמקרים ללחץ פסיכולוגי. בסקר ארצי מאפריל 2020 ובו נבדקו  1468 איש, 13.6% מהמבוגרים דווחו על לחץ פסיכולוגי, בהשוואה ל 3.9% שדווחו ב 2018, בעוצמה שחזתה מחלת נפש חמורה. ⁽¹²⁾

השפעת סגירת בתי ספר בקורונה על ילדים – רעב ומחלות

סגירת בתי הספר, במיוחד אם היא תמשיך גם בסתיו , תפגע בילדים, במיוחד באלה שבסיכון. לא רק שההתקדמות הלימודית שלהם תפגע, אלא שילדים שארוחת הבקר שלהם תלויה בבית הספר, וגם ארוחת צהרים, ילכו רעבים. ילדים שתלויים בבית הספר בטיפול הבריאותי שלהם, יתכן שלא יקבלו שרותי בריאות ⁽¹³⁾ .

השפעת סגירת עסקים בקורונה – לבחור בין קורת גג לבין תרופות

סגירה של עסקים, אם זמנית ואם קבועה, יכולה גם היא להשפיע על הבריאות של אלה שנותרו ללא ביטוח רפואי.  עם אבטלה של 13.3% בחודש מאי 2020 ⁽¹⁴⁾ אנשים יצטרכו לבחור בין לשלם את שכר הדירה לבין לראות רופא או קניית תרופות.

סיכום אמריקאי

מגיפת הקורונה, והריחוק החברתי שינו את חיי היומיום בארה"ב ויצרו עודף תחלואה ותמותה. חשוב לקבל את המספר המדויק של המתים, מוות ישיר או עקיף מהמגיפה הזאת. WOOLF וחבריו ⁽⁷⁾ במאמרם מה 1.7.2020 מספקים את המספרים האלה ע"י חישוב עודף מקרי המוות מכל סיבה שנצפו בתקופה הראשונה של המגיפה ביחס לתקופות דומות בשנים עברו. המטרה (של האמריקאים ס"ל) היא לעדכן את המספרים עד לסתיו 2020 כדי שהמדדים המדוייקים של מצב המגיפה והמאמצים להלחם בה יהיו על סדר היום לפני הבחירות לנשיאות.

ואצלנו בישראל?

האם ידוע המספר של תמותה מכל סיבה בהשוואה לתקופות דומות בעבר? למי שיש את המספרים אשמח לקבל אותם, ולשתף אותם, כדי שנבין יותר ונדע לבחור אם נצטרך.

ללוח הבקרה של משרד הבריאות, לצפייה במצב כרגע הקליקו כאן.

תרגמה וסכמה את מאמר המערכת : הרוקחת סימה לבני ביום 5.7.2020

מקור המאמר כאן

Editorial, July 1, 2020, Mortality and MorbidityThe Measure of a Pandemic

Jody W. Zylke, MD¹; Howard Bauchner, MD² .JAMA. Published online July 1, 2020. doi:10.1001/jama.2020.11761