הורמונים לגיל המעבר
שני ארגונים בינלאומיים פרסמו בימים אלה קונצנזוס בנושא הטיפול ההורמונלי אצל נשים בגיל המעבר.
לדבריהם, בעשר השנים האחרונות היה בלבול גדול באשר לשמוש בטיפול הורמולי בגיל המעבר. הוכחות חדשות העמידו אתגרים לפני ההנחיות הישנות שהיו מקובלות עד כה, במיוחד בכל הנוגע לבטיחות ולמניעת מחלות. זה גרם לנשים רבות שלא לקבל את הטיפול ההורמונלי.
בנובמבר 2012 ארגנה החברה הבינלאומית למנופאוזה "שולחן עגול" בנושא, כדי להגיע להחלטה שמקובלת על כל הגופים שעוסקים בנושא.
המסמך הזה הינו תוצר של הדיונים שהיו, ומטרתו לחזק את הנשים ואת הרופאים שלהן בשימוש נכון בתחליפי הורמונים.
הורמונים חלופיים – להלן תרגום הנקודות שפורסמו בהכרזה:
- טיפול הורמונלי חליפי הינו הטיפול היעיל ביותר לתופעות הלוואי הווזומוטוריות (כמו גלי חום) של גיל המעבר בכל גיל. בעשר השנים הראשונות להפסקת המחזור, או לפני גיל שישים התועלת אצל נשים שסובלות מסימפטומים אלה, עולה על הסיכונים שלו.
- טיפול הורמונלי הינו יעיל ונכון למניעת שברים שנובעים מאוסטאופורזיס אצל נשים בסיכון גבוה לפני גיל 60, או בעשר השנים הראשונות של הפסקת המחזור.
- טיפוך בתכשירים שמכילים אסטרוגן בלבד, במינון סטנדרטי, מוריד סיכון למחלות לב ולתמותה מכל סיבה, אצל נשים מתחת לגיל 60 או בעשר השנים הראשונות של הפסקת המחזור. תכשירים שמכילים אסטרוגן ופרוגסטרון במינון סטנדרטי הראו את אותה השפעה על אותה אוכלוסיה של נשים, אך רק באשר לתמותה מכל סיבה. לא נצפה אפקט לטוב או לרע על מחלות לב.
- טיפול מקומי באסטרוגן (משחה/ג'ל וכד', ס"ל) הינו טיפול עדיף עבור אלה שסובלות רק מסימפטומים של יובש בנרתיק או כאבים בזמן מגע מיני.
- לנשים לאחר כריתת רחם הטיפול הנכון הוא טיפול סיסטמטי אסטרוגן בלבד. בנוכחות רחם, הטיפול הנכון צריך לכלול גם פרוגסטרון.
- ההחלטה באשר לטיפול הורמונלי בגיל המעבר, היא החלטה אישית של כל אחת, כשאיכות החיים וסדרי העדיפויות עומדים לפניה, כמו גם גורמי סיכון אישיים כמו גילה, הזמן שעבר מאז הופסק המחזור שלה, אם היא נמצאת בסיכון לקרישי דם, לשבץ, למחלות לב וסרטן.
- הסכנה לקרישי דם בוורידים ולשבץ מוחי על רקע של קרישיות יתר, עולה כאשר נמצאים תחת טיפול הורמונלי, אך מתחת לגיל 60 הסיכון נדיר. בנשים שהשתמשו במדבקות של הורמונים, נמצא שהסיכון נמוך יותר.
- הסיכון לסרטן שד אצל נשים מעל גיל 50 הינו נושא סבוך. הסיכון המוגבר נמצא כשמוסיפים את הפרוגסטרון לאסטרוגן והוא קשור גם למשך הטיפול. הסיכון לסרטן שד שאפשר לקשור אותו לשימוש בהורמונים בגיל המעבר, הוא קטן, וכאשר הטיפול מופסק הסיכון הקטן, עוד יורד.
- המינון ומשך הטיפול בהורמונים צריכים להיות מותאמים אישית לכל אחת לפי מטרות הטיפול שלה וסיכונים אפשריים עבורה.
- אצל נשים שלהן השחלות מפסיקות לעבוד בשלב מוקדם, טיפול הורמונלי מומלץ לפחות עד הגיען לגיל המעבר הממוצע.
- לא מומלץ להשתמש בתכשירים שנרקחים באופן אישי ומיוחד ושנטען עבורם שהם מכילים טיפול הורמונלי זהה ביולוגית ומיועד לגיל המעבר.
- לפי המידע שזמין כרגע, טיפול הורמונלי לא מומלץ לנשים שחלו בעבר בסרטן שד.
לקריאת ההמלצות כפי שהתפרסמו ב CLIMACTERIC 2013;16:203–204
תרגמה וערכה: סימה לבני, רוקחת, המרכז לייעוץ תרופתי אישי
לקבלת ייעוץ תרופתי אישי אנא צרו קשר עם המרכז לייעוץ תרופתי אישי, 03-5123-223, או השאירו לנו את הפרטים שלכם למעלה משמאל.