האם אלוורה Aloe Vera מועיל לבולע אותו או רק למי שמוכר אותו?

לאחרונה פרסם רופא שלא אזכיר את שמו, כתבה מושקעת בשבחו של הצמח אלוורה, מתוך הסתמכות על מחקרים רבים ומגוונים, וניסה, כרופא, לשכנע את קהל קוראיו לרכוש את המוצר שהוא מוכר.

לא פשוט לקום יום אחד ולהביע את דיעה מקצועית על מידע שהוא כביכול "רפואת דמי " על פרסום של גורם מקצועי אחר שטוען שהוא רופא. אך לאחר שקבלתי מספר פניות בנושא האלוורה, מקוראים שבקשו את חוות דעתי כרוקחת, רגע לפני שהם רוכשים במאות שקלים "מזון על" שהדוקטור הנ"ל מבטיח שגם הוא ומשפחתו לוקחים, עשיתי שלושה דברים עבורכם, ואני מפרסמת אותם כאן לשימושכם:

1. נכנסתי לקרוא ולנתח את המאמרים שצוטטו בכתבה, כדי לבדוק עד כמה הם מבוססי מדע, ועד כמה המסקנות שהנ"ל מסיק מהן, הן המסקנות היחידות האפשריות.
2. חיפשתי מאמרים ומידע אמין ועדכני אחר, שנעדרו מהכתבה, ושיכולים להשפיע על הקונה הפוטנציאלי של התוסף שבנדון, ולעזור בקבלת החלטה.
3. והוספתי בסוף את דעתי והמלצתי.

חלק הראשון – אלוורה – ניתוח המידע שהציג הרופא

בפברואר 2019, תרגמתי ופרסמתי כתבה בנושא "רפואת דמי", שהתפרסם ב JAMA ואת הסיכום בעברית תוכלו לראות כאן. ומשם שאבתי את הכלים לבדיקת מידע וסיווגו כמידע איכותי מבוסס ראיות או מידע שאפשר להגדיר אותו כ"רפואת דמי".  להלן ניתוח המחקרים שהוצגו במאמר שהוזכר למעלה על פי קריטריונים של "רפואת דמי":

1. איכות המחקרים שמתפרסמים – המידע על מוצרים שהם מבוססי מדע, נשען על מחקרים וסקירות באיכות גבוהה. איכות המחקרים נקבעת לפי:
   • מספר המשתתפים בהם – מחקר איכותי הוא מחקר עם משתתפים רבים, שבדקו התוויות רלוונטיות, (שימושים רלוונטים) וקבלו תוצאות משמעותיות סטטיסטית לכיוון זה או אחר. במקרה של האלוורה, עברתי על המחקרים שצוטטו, ומצאתי שברובם מספר המשתתפים זעום, לדעתי, ובממוצע פחות מ 50 לעבודה, כשבד"כ רק מחציתם מקבלים את המוצר והשאר מקבלים משהו אחר.
   • חוזק סטטיסטי – כאשר מספר המשתתפים זעום, כמו במחקרים שהוזכרו, התוצאות שמתקבלות אינן משמעותיות מבחינה סטטיסטית. ובאמת כמעט בסוף כל מחקר שכזה, אם הוא מכבד את עצמו, תוכלו לראות אמירה מהסוג ש"זהו מחקר ראשוני, שממתין לתוצאות מחקרים גדולים יותר".
   • סוג המשתתפים –
     • חלק מהעבודות המצוטטות כללו עכברים בלבד, ואני לא הייתי מוכנה לקבל טיפול שנשען על מידע שהתקבל מעכברים,
     • חלק מהעבודות היו על אנשים בריאים, שנשארו בריאים בסוף המחקר,
     • וחלק היו על אנשים חולים, אך כאלה שמידת מחלתם לא תמיד צוינה. כמו במקרה של מטאנליזה שבדקה השפעה על חולי סוכרת, ומתוך 9 מחקרים שהשתתפו בסקירה בחמישה לא צוינה רמת ההמוגלובין המסוכרר של הנבדקים. נתונים אלה מצביעים על איכות נמוכה של עבודות שלדעתי לא ניתן להוציא ממנה מסקנות חד משמעותיות.
   • משך המחקרים – רב העבודות התבצעו על פני תקופות מאד קצרות. לדוגמא:
     • 24 שעות (רפרנס 5)
     • 14 ימים (רפרנס 1),
     • 6-12 ימים (רפרנס 6)
     • 16 ימים (רפרנס 12)
     • 28 ימים ( רפרנס 17).
     • יוצא דופן היה רפרנס 27 שבדק 50 חולי סרטן למשך שנה, ומצא ששניים מתוך 25 השתפרו, ולכן נאמר עליו כמו שתראו בהמשך, שהתוצאות ממתינות למחקר רציני שיאמת אותן. והן ממתינות כבר יותר מעשרים שנה.

קשה, עד לא מקצועי, לדעתי להסיק מסקנות ממחקרים מעוטי משתתפים שנבדקו לתקופות כה קצרות ולא ברור אם ועד כמה היו חולים ואולי בכלל הנבדקים היו מלכתחילה בריאים או עכבריים.

1. המוצר – בחיפושי, מצאתי שכל המידע על המוצר, הן הלטקס והן הג'ל שהוא החלק הפנימי, מסוכם יפה כאן. עוד למדתי שבארה"ב יש יצרנים שטורחים לקבל תג של איכות על המוצר שלהם. לא כך המצב בישראל. אם כך מי יודע אם המוצר שמגיע קפוא מהיצרן שמקודם ע"י הרופא כותב המאמר, מכיל את מה שהוא אומר שהוא מכיל? הרי לפי החוק בארץ "תוספים" לא נבדקים לתכולה ולאיכות.
2. אינטרס כלכלי – "רפואת דמי" קשורה תמיד לאינטרס כלכלי. אם היה קם רופא שאין לו אינטרס כלכלי במכירת המוצר שהוא מקדם, היה קשה להתלונן על כך שהקידום "מריח" מרפואת דמי. אבל לא זה המצב. כותב המאמר לא מסתיר שהוא מרוויח מכך שהמוצר יימכר, ובכך הוא חשוד בעיני כמי שעוסק ב"רפואת דמי" בנושא זה.
   • קוד אתי – אמנם הוא מאד כנה ואפילו מפנה את הקורא לקוד האתי שהוא בעצמו כתב, אך בעצם כתיבת קוד אתי, אין הרופא המוכר מקבל היתר לעיסוק ברפואת דמי או במסחר של מוצר מסחרי.
   • אם הוא אכן רופא אמיתי, הרי שהוא לכאורה עובר על הקוד האתי של הרופאים. באמנה האתית המשותפת של הסתדרות הרופאים בישראל והארגונים היציגים של חברות תרופות הפועלות בישראל ראו כאן,  נאמר במפורש בסעיפים 80 ואילך הדנים  ב"איסור מכירה ופרסום של מוצרים מסחריים":
     • הרופא לא יעסוק בכל צורה שהיא במכירה או בפרסום של מוצרים רפואיים במרפאתו, העלולים ליצור לחץ בלתי-ראוי על המטופל לצרוך מוצר רפואי מסוים.
     • הרופא או האיגוד לא יעסקו בכל צורה שהיא בקידום, במכירה או בפרסום של מוצרים מסחריים, ולא יעמידו את שמם, תוארם האקדמי ומעמדם המקצועי לטובת אינטרסים כלכליים של כל גוף מסחרי שהוא.
3. התוויות – יש איסור בחוק על שיוך התוויות לתוספי תזונה – ולמרות זאת אנו מקבלים שלל התוויות למוצר. נכון שהדוקטור נזהר שלא לקדם את ההתוויות תחת הכותרת "התוויות", אך נוסח כמו שהוא כותב על המוצר שהוא מקדם ועל פיו:
   • " אין לו ספק שהוא ישפר את בריאותכם בצורה משמעותית, יקטין סיכון למגוון רב של מחלות, החל מצרבות, סכרת, עודף שומנים בדם, מחלות לב, יתר לחץ דם וכלה בהפחתת הסיכון למחלות ממאירות. הוא ישפר את הספיגה של ויטמינים ומינרלים ממערכת העיכול שלכם וכך יתרום לכמעט כל תהליך שמתרחש בגוף."
   • זהו נוסח שלכאורה משייך התוויות לתוסף. ואם גם תקליקו על הקישור למוצר שמעביר אתכם לאתר של היצרן, תוכלו לראות בעמוד השני של הברושור של המוצר, שלל התוויות שאסורות לשיוך על פי החוק בישראל.
4. עדויות במקום עבודות רציניות – הבסיס לקידום המכירות בכתבה הנדונה, הינו "כביכול" המאמרים המצוטטים, אך מאחר שכל מי שמקליק על ההפניות למאמרים יכול לחשוד שמדובר במאמרים באיכות נמוכה, (לפי הקריטריונים שהוזכרו למעלה: מיעוט משתתפים, מחקרים קצרים, מוצרים שונים וכד') מוסיף הפרזנטור, את הפרמטר המוביל ב"רפואת דמי "– המלצות ועדויות! הוא מעיד על עצמו שהוא חפש מוצר לעצמו ולבני משפחתו. מה יותר משכנע מזה? "רפואת דמי "היא רפואה שבמקום להתבסס על מאמרים איכותיים בעלי תוצאות סטטיסטיקות מובהקות היא נסמכת על עדויות. למקור המידע על רפואת דמי הקליקו כאן.

חלק שני – אלוורה – מאמרים ומידע אמין ועדכני אחר, שנעדרים מכתבות שיווקיות.

מול כל הפרמטרים הנ"ל שמאפיינים רפואת דמי, כאן, חיפשתי לראות מה אומרים הגדולים! מה אומר ה FDA על התוסף, ומה אומר מקבילו האירופאי. EMA , שני גופים גדולים, עם אחראיות גדולה על הבריאות של ההמונים, וללא רווח כלכלי. ומה דעתו של UPTODATE מאגר מידע שנמצא בשימוש נרחב אצל הרופאים בארץ ובעולם.

FDA  – שליחו של ה FDA לענייני תוספים הוא ה – The National Center for Complementary and Integrative Health) (NCCIH)  .

זוהי הסוכנות המובילה למחקר מדעי של מערכות בריאות ורפואה, למוצרים שאינם חלק ממערכת הרפואה הקונבנציונלית. בעבר קראו לסוכנות "המרכז הלאומי לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה". המידע על אלווורה, שעל פי מקור זה ידוע ומוכח,  ניתן לקרוא כאן. מעודכן ל 2016. להלן תקציר נקודות חשובות לענייננו:

1. לטיפול בשלשול – אלוורה יעיל כנגד שלשול. עד 2002 נמכר בארה"ב ללא מרשם, ובהמשך הוצא מרשימת התרופות ללא מרשם מאחר שהיצרנים לא ספקו ל FDA מידע מספק בנושאי בטיחות.
2. לשימוש חיצוני למצבים עוריים כמו פסוריאזיס ופריחה – יש הוכחות מדעיות מסויימות.
3. לריפוי פצעים – אין מספיק מידע איכותי מדעי שתומך בכך שאלוורה עוזר בריפוי פצעים
4. להתוויות אחרות – אין מספיק הוכחות מדעיות מבוססות לתמיכה בשימושי אלוורה אחרים.
5. המידע כולו זמין בקישור https://nccih.nih.gov/health/aloevera

EMA – שליחם של האירופאים הוא ארגון הבריאות האירופאי ,  The European Medicines Agency (EMA) 

ארגון ששם לו למטרה להעריך בצורה מקצועית ולפקח על תרופות ותוספים למען הציבור באיחוד האירופאי. את דעתם בעניין האלוורה, אפשר לקרוא בקישור שכאן . הארגון מציג את תוצאות עבודתה של וועדה מיוחדת שבוחנת ומייעצת בנושאי תוספים וצמחי מרפא(HMPC) לגבי השימושים הרפואיים של התוסף, כאמור לעיל, ללא אינטרס כלכלי.  הסיכום מתייחס למוצר אלווורה שבו חותכים את הצמח צמוד לבסיסו ונותנים לנוזל לטפטף החוצה. את הנוזל מיבשים ומשתמשים כתרופות שנלקחות דרך הפה. להלן תקציר המידע החשוב לענייננו:

1. טיפול בעצירות – אלוורה מתאים לטיפול בעצירות לטווח קצר, מאושר למבוגרים וצעירים מעל גיל 12, ולא יותר משבוע של טיפול.
2. סיכונים בטיפול באלוורה – אלרגיות, כאבי בטן ותופעות אחרות שקשורות למערכת העיכול. שימוש ממושך יכול לגרום לחוסר איזון בין מלחים ונוזלים בגוף המשתמש.
3. למי אסור להשתמש באלוורה – לרשימה של חולים, בעיקר במחלות של מערכת העיכול, לנשים בהריון ונשים מניקות, וגם לא לילדים מתחת לגיל 12.
4. ניתן לקבל מידע נוסף באתר שלהם שהקישור שלו הוא כאן.

UPTODATE – מאגר מידע לרופאים מבית Wolters Kluwer

האחרון שבדקתי הוא מקור המידע שנמצא בשימוש ב- 180 מדינות בעולם, ומיליוני רופאים משתמשים בו על בסיס יומי כדי לקבל את המידע הרפואי העדכני ביותר. המקור נקרא UPTODATE . להלן נקודות רלוונטיות לעניינו:

1. אלוורה לטיפול בכוויות או ריפוי פצעים – נמצא בשימוש, אך אין עדות ברורה לכך שהוא אכן משפר תוצאות. (מקור המידע 2007, Meanthaisong)
2. אלוורה מקושר לפגיעות בכבד כתופעות לוואי (מקור המידע 2010 Yang)
3. אלוורה ניתן עם מלטונין לחולי סרטן, עם שיפור אצל 2 מתוך 25 חולים. הוזכר במאמר של הרופא המשווק, אלא שמכאן לקחתי את התוספת שהזכרתי למעלה: תוצאת המחקר מחכה כבר יותר מעשרים שנה לתיקוף ע"י מחקר קפדני יותר (Rigorous study ) (מקור המידע 1998, lissoni)
4. כוויות כתוצאה מהקרנות – לא נמצאו הוכחות לכך שהוא יעיל במניעת או מזעור נזקי הקרנות אצל חולי סרטן. יותר מזה, בהנחיות איגוד האחיות האמריקאי, American Academy of Nursing  נאמר במפורש "לא להשתמש באלוורה על העור למניעה או לטיפול בדרמטיטיס שנובע מהקרנות. למקור המידע, להנחיות,  הקליקו כאן.

חלק שלישי – אלוורה – סיכום והמלצות של סימה לבני – רוקחת יועצת

זכותו של כל אדם לבחור בכל צמח מרפא שירצה לשימושו האישי ולמען בריאותו. שכן לא מדובר כאן בתרופה, אלא על פי חוק, ההגדרה של המוצר היא של תוסף תזונה. כל מה שניסיתי לעשות בתגובה שלמעלה, זה להזהיר את מי שטועה לחשוב שמדובר במוצר אלוורה שנבדק ע"י רשויות בריאות כלשהן ושקבל את אישורם של גורמים מקצועיים להתוויות שהוזכרו. לא כך הדבר, וגם לא מדובר במידע שמבוסס מדעית בצורה המקובלת על תרופות בימינו.

אי לכך, לדעתי, כל המשתמש באלוורה כל שהיא למטרה רפואית או בריאותית, צריך לזכור שהוא עושה זאת על אחריותו, ולהתייחס לנושא כאל ניסוי קליני של אדם יחיד, על עצמו.

על מנת שהניסוי הקליני הזה יהיה יעיל עבורכם, ולא יעלה לכם הון תועפות, אני ממליצה לקבוע מראש תקציב ולוח זמנים לבדיקתו. כמו גם נקודות התחלה, ויעדים לסיום.

אם תרצו, אני מזמינה אתכם להשתמש בטופס מיוחד שבניתי למטרה זו והצגתי אותו לראשונה בספרי, לעשות סדר בתרופות ובתוספים בעידן שבו המידע אינסופי – ושבאפשרותכם להוריד ולהשתמש בו. הקליקו כאן.

כל האמור לעיל, נכתב וסוכם על ידי סימה לבני, רוקחת יועצת ומנהלת "המרכז לייעוץ תרופתי אישי". המידע נכון ליום 21.5.19.

אם מצאתם טעות בכתוב לעיל, או לתגובות ושאלות אחרות אתם מוזמנים ליצור קשר אתי כאן.