שלום רב,

נקודת המוצא שלך צריכה להיות השאלה: למה נותנים לה את הסרוקוול ואת הקלופיקסול?

המינונים הנמוכים רומזים לי שהיו לה בעיות שינה, ואולי גם התנהגויות פרנואידיות או פסיכוטיות שהרופאים במקום ניסו להקל עליה.

אם תכנסי לעלון לצרכן של סרוקוואל, ותקראי את המסגרת בהקדמה, את הסעיף השני שנוגע לקשישים, תביני שהתרופה הזאת בכלל לא מומלצת לקשישים, כי היא מגדילה את הסיכוי שלהם למוות. ראי בעלון לצרכן כאן.

ובכל זאת נותנים, כדי להרגיע את הקשיש, אם רואים שהוא סובל, או אם הוא מפריע לצוות ולמטופלים אחרים.

יתכן שתרופות אלה, למרות המינון הנמוך, הרגיעו את אימך בצורה כזו שהיא לא מרגישה יותר רצון ללכת ואולי גם אין לה כח ואם היא מתקשרת כמו שכתבת, אז אולי היא פשוט אבדה את הרצון ללכת מהרגע שנכנסה לבית האבות, ואין כל קשר לתרופות.

השאלה השנייה שאת צריכה לשאול את עצמך, אם היא עצובה יותר, אם היא מסכנה יותר, או אולי דווקא נעים לה יותר כרגע, אולי היא רגועה יותר ושלווה ולא בא לה ללכת.

לאחר שתבררי עם עצמך אם לא היו יתרונות לטיפול, כדאי שתחזרי לצוות המטפל, ותבקשי שיחה עם הרופא המקומי, כדי שישקלו מחדש את הצורך בשתי התרופות גם יחד. אולי מספיקה רק אחת מהן? ואולי לא היתה הצדקה מלכתחילה ואת יכולה לבקש להוריד את שתיהן, בגלל הסיכון שהן מעלות לקשישים דמנטים.

עוד מידע על נושא מתן אנטיפסיכוטים לחולי דמנציה (שטיון), בעברית, מוויקירפואה, תמצאי כאן.

המאמר קצת ישן, אבל רוח הדברים נכונה גם היום. ואני אצטט כאן רק את השורה התחתונה מויקירפואה, ואני ממליצה לך לשקול לנהוג לפי המלצתם לפני הפגישה שלך עם הרופאים:

"אם כן, איסור על שימוש בנוגדי פסיכוזה בחולי שיטיון הסובלים מהפרעות התנהגות הוא מוגזם, ויש לנסות ולהכין טבלת "בעד-נגד" בכל מקרה ומקרה לפני התחלת הטיפול. חשוב לקבוע מראש אומדנים ברורים להפסקת הטיפול. אולם, כאשר אין סיכון ברור ומיידי לחולה או לאנשים בסביבתו, יש להימנע מרישום נוגד פסיכוזה לחולה שיטיון."

מקווה שעזרתי,

בברכה,

סימה לבני

רוקחת יועצת

המרכז לייעוץ תרופתי אישי
https://mypharmacist.co.il /
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות ובתוספים – בעידן שבו המידע אינסופי"